תרומת חלב מאם לאם

מאת: שלי גת IBCLC יועצת הנקה מוסמכת, מנהלת מרפאות "שלי גת - בית להנקה"
בחודש יוני 2012 התקיים כנס בינלאומי אינטרנטי שנתי בשם Gold בנושא הנקה. בכנס מרצים בכירי המרצים, בנושאים שונים הקשורים להנקה בצורה ישירה או עקיפה.
אחת ההרצאות המענינות ביותר היתה זו של ג'יימס אייקר, כלכלן ויועץ שמתמחה בהיבטים חברתיים-תרבותיים של נורמות הזנת תינוקות וילדים.
הכותרת של ההרצאה היתה: Human Milk Sharing – A Timeless Practice Goes Mainstream
ההרצאה עניינה אותי משתי סיבות עיקריות. הראשונה, בשנים האחרונות אני פועלת (בינתיים ללא תוצאות) להקמת בנק חלב אם בארץ. בין השאר, הייתי חברה בוועדה של משרד הבריאות אשר בחנה הקמה של בנק כזה. הסיבה השניה היא שבשנה האחרונה אני עדה לתופעה שבה אמהות תורמות את החלב שלהן לתינוקות של אמהות אחרות ללא כל ארגון רשמי שמארגן או אחראי להתנהלות הזו.
כאשת מקצוע, זה לא מובן מאליו. יש כל כך הרבה פחדים בקרב אמהות ובקרב אנשי מקצוע כאשר שומעים על תרומות חלב מאם לאם, שלא חשבתי שהתופעה כל כך רווחת.
בהרצאה שלו ציין אייקר את המגמה המתחזקת בשנים האחרונות של חזרה להנקה ושל ערכים הקשורים בהזנת תינוקות בתזונה שיש בה פחות מרכיבים מתועשים ומלאכותיים.
ב- 2010 החל מהלך מפתיע של אמהות המציעות תרומות חלב מאם לאם, תוך שימוש באינטרנט וברשתות החברתיות כפלטפורמה ביצועית. היום ידוע על חמישים מדינות בהן קיימת התופעה של תרומות חלב מאם לאם. הוא מתאר את מצב העניינים הנוכחי כך:
מצד אחד הולך וגדל מספרן של אמהות שמגלות מודעות ומוטיבציה גבוהות ומעוניינות לתרום את חלבן. מהעבר השני נמצאות אמהות לתינוקות שזקוקות לחלב ויוצרות קשר עם אמהות תורמות דרך קהילות מבוססות פייסבוק כמו: Eats on Feets, Human Milk 4 Human Babies.
הסיבות לצורך בתרומת חלב אם מגוונות, וכוללות בין היתר ייצור לא מספק של חלב, מצבים רפואיים שלא מאפשרים הנקה וכן שדיים שנכרתו או מחלת הסרטן.
הקהילות האינטרנטיות מהוות פלטפורמה לתורמות שבעזרתן יכולות לחלוק את החלב בבטחה תוך שמירה על אתיקה, ובאמונה שהן והאמהות המקבלות את התרומה, מסוגלות להעריך את המידע לגבי יתרונות וסיכונים, לבחור בצורה מודעת וללא כפייה ולהפחית חשיפה אפשרית למחוללי מחלות.
העיקרון המנחה בשיטה: כל המעורבים בתרומה לוקחים אחריות מלאה על החלק שלהם בתהליך ועל התוצאות.
מצד שני, אפשר לסכם את העמדה הרשמית של ארגוני הבריאות בשלוש מילים: אל תעשו זאת!
מדוע? זו כנראה הדרך הבטוחה ביותר להימנע מסיכונים בריאותיים הקשורים בתרומות. כמובן שדרך זו לא מביאה בחשבון את הסיכונים המרובים, הבריאותיים וההתפתחותיים, עבור ילדים שנשללת מהם האפשרות לקבל חלב אם.
החיפוש הכפייתי אחר אפס סיכון מבוסס על הסכמה על שני עקרונות מופרכים מיסודם, שנכרכו זה בזה:

• תרומות חלב אם מסוכנות באופן מהותי מהאכלה בתמ"ל.
• לא ייתכן שאמהות הפועלות מיוזמתן ללא מעורבות של הממסד הרפואי יגלו אחריות מספקת להפחתת הסיכונים העלולים להיות כרוכים בתרומת חלב אם.
בהתייחס לעיקרון הראשון, אקרה מצביע על המוני הראיות הרפואיות והאפידימיולוגיות המצטברות מדי יום, שמתייחסות לא ליתרונות ההנקה אלא לסיכונים בטווח הקצר והארוך שבאי הנקה. ראו למשל, משרד הבריאות האמריקאי 2011*, ואיגוד רופאי הילדים האמריקאי ב 2012**.
בהתייחס לעיקרון השני, יש לתת את הדעת, לדבריו, לנקודות הבאות:

• אמהות שתורמות חלב מניקות בעצמן את התינוקות שלהן
• פרט למקרים בודדים, נעשה מעקב הריון ולאחר הלידה לאמהות המניקות
• הניסיון מראה שהאמהות התורמות מוכנות לחשוף את סגנון החיים שלהן ולשתף את מי שצריך במידע רפואי על עצמן לפני שהן תורמות חלב.
האם הנתונים האלה קובעים כי החלב בטוח?
לפי אקרה כמובן שלא. אולם הוא לא מחפש הגנה אבסולוטית אלא טוען שאת התשובה יש לחפש במקום אחר. מדובר בהערכת הסיכון היחסי שאליו עלולים להיחשף ילדים המקבלים תרומות חלב לעומת הסיכון לתינוקות שאין להם גישה לחלב אם. מטרתו של ניהול סיכונים זה הוא מזעור נזקים אפשריים ומקסום התועלת. אקרה מציע שבמקום לפסול ללא בדיקה וללא מחשבה מעמיקה, יש לערוך חישוב של סיכון מול תועלת אפידמיולוגים.
לנוכח המחסור, המלאכותי בעיקרו, בחלב אם, קיימות שתי גישות נפוצות בציבור ובקרב אנשי המקצוע אשר תורמות לשמירת המצב הקיים של האכלה בתמ"ל:

• החשיבות של חלב אם והנקה לא זוכה להערכה בקרב הציבור.
• הערכים התזונתיים והבריאותיים לכאורה של התמ"ל נהנים, לעומת זאת, מהערכה מופרזת.
הן במצבי חרום והן במצבי שגרה, יש להיטות יתר שטעות יסודה, לראות בתמ"ל אלטרנטיבה ראויה להנקה.
ההתפשטות התרבותית והגיאוגרפית המהירה של התנועה לתרומת חלב מאם לאם בשנה וחצי האחרונות, מצביעה על כך שמספר גבוה של אמהות אלטרואיסטיות חולקות על הגישות הנפוצות הללו.
אותן אמהות, בנחישות ורוגע, מפגינות מודעות להזנת התינוקות, על ידי פעולה אחראית שמגבירה את הנגישות של תינוקות לחלב אם. כך הן מממשות את ההמלצה הגורפת שניתנת על ידי ארגוני הבריאות מזה שלושה עשורים על הנקה ומתן חלב אם.
***************
אני שמחה שיכולתי להביא כאן מדבריו של החוקר ואני מקווה שבעתיד הקרוב יוכלו תינוקות נוספים להיות מוזנים בחלב אם.
שלי גת IBCLC
יועצת הנקה מוסמכת

*The Surgeon General’s Call to Action to Support Breastfeeding 2011
**http://pediatrics.aappublications.org/content/early/2012/02/22/peds.2011-3552